30 יולי 2011

המרכז להרחקת יונים

אתמול ביקרנו בתערוכת היחיד המרשימה של רוית משלי, "המרכז להרחקת יונים" בגלריה טבי (רח' אחוה 24 בנוה צדק) אשר מורכבת ברובה מדמויות אדם ענקיות העשויות מבצק אפוי. הדמויות מזכירות במקצת פסלי פוריות אפריקניים ופניהן דומות לראשי האבן הענקיים של איי הפסחא. אסוציאציות נוספות שעלו בראשינו הן של פסלי השלדים של יום המתים הנחגג במקסיקו ואופן תלייתם מקורות הגג גורמת להם להיראות כמו מריונטות שאינן בשימוש.


בתוך הבצק האמנית שילבה גרעינים, צימוקים וביצים באופן שמזכיר את היעוד המקורי של החומר עימו בחרה לעבוד ובו זמנית מהווה קישוט המדגיש את הפן האומנותי של היצירה.


התערוכה, שאוצריה הם שגיא רפאל ודנה גילרמן, פתוחה עד יום שני, אז אם גם אתם רוצים לטעום כדאי שתזדרזו.

26 יולי 2011

פארק (?) קרית ספר

ביום שבת, לפני שהצטרפנו להפגנת המתמחים באיכילוב ואח"כ להפגנת הדיור ברחבת המוזיאון, הסתובבנו קצת בעיר והגענו ל"פארק" קרית ספר. מדובר בשטח של בערך 20 דונם המתחבא מאחורי המרכז למיפוי ישראל. האזור מנותק מהסביבה שלו על ידי גדרות ושורות של אקליפטוסים אבל למעשה מדובר באזור בעל פוטנציאל עצום לאזור נטול הגנים שבין רוטשילד לקרליבך.

"מתחם קריית ספר וסביבתו; בתחתית המפה - "התחתית

עוד ב-2000 ראש העירייה שלנו הצהיר שהשטח יהפוך לפארק ולאחר מאבקים ממושכים ומספר הצעות לשילוב מגדלי עסקים וחניונים (למרות שנראה לי שמדובר באזור בעל צפיפות החניונים הגדולה בתל אביב) תושבי השכונה "ניצחו" והוחלט שהפארק יוקם על כל השטח, למעט האזור המגודר של המרכז למיפוי ישראל.

כתבה של נועם דביר מלפני חמישה חודשים תיארה את הפארק הצפוי להיבנות: 
"בכיכר הכניסה הפונה אל רחוב יהודה הלוי [אדריכל הנוף] הציב שולחן מים ומעליו מצללה גדולה, שתיעטף ברבות הזמן בענפים של צמחים מטפסים. בחלקה המרכזי של הגינה ימוקם פלג מים מליחים שיזרום על מדרגות בטון, ובחלק הדרומי תמוקם מערכת מים נוספת - מערכת בריכות מים מתוקים שתמשוך למקום בעלי חיים ואמורה ליצור מיקרוקוסמוס של טבע עירוני. לפי שעה, נבחנת אפשרות לשאוב את המים מאקוויפר החוף ולטהר אותם באמצעות ביו-פילטרים שימוקמו בגינה... נוסף על כך מתוכננת במתחם גם גינת כלבים, אזור של מתקני כושר, גינה קהילתית ובמה."
כל זה נשמע טוב מאוד אבל בפועל אין כל סימן לתזוזה, ואפילו לא נעשה נסיון להנגיש את האזור באופן זמני (נגיד, לבעלי כלבים) או לסלק את המבנים ההרוסים ושאר הפסולת שבאתר (בכתבה נטען שעבודות ההקמה של הפארק צפויות להתחיל "בעוד שלושה חודשים", כלומר לפני חודשיים).

"כאן קיים הפארק הדמוקרטי אקולוגי בקרית ספר"? לא ממש.

נראה שגם התושבים ויתרו על נסיונות הגינון הקלושים שלהם, למרות שבניגוד לנסיונותיהם הקודמים, הפעם אף בולדוזור של העירייה לא בא לסלק את שתיליהם:

צמחים יבשים במבחר עציצים, דליים וכלים סניטריים במרכז המתחם

סך הכל מדובר באזור שניתן לנצל אפילו כיום בהשקעה מינימלית, עד שהתוכניות הגרנדיוזיות יותר יצאו לפועל. סילוק הגדר המפרידה בינו לבין רחוב יהודה הלוי תגרום ליותר אנשים להיות מודעים לקיומו (עד לא מזמן חשבתי שמדובר בהמשך של המרכז למיפוי ישראל ושאין אליו גישה). יש בגן שדרה של עצי פיקוס ואפילו כמה שולחנות פיקניק, והוא כולו מוקף עצי אקליפטוס מרשימים.

שדרת פיקוסים

את האזור הדרומי של הפארק המיועד להיות, לפחות בחלקו, גינת כלבים ניתן כבר עכשיו לגדר ולעודד בעלי כלבים להביאם לשם ולתת להם להסתובב חופשי (ובתוך כך להקפיד יותר על הובלת כלבים ברחובות ברצועה ועל איסוף הגללים שלהם, אבל זה נושא לפוסט אחר).

"חצר הכלבים"? נראה יותר כמו פרוייקט של סטודנט לעיצוב עצלן במיוחד

ובשולי הפארק אפשר לציין את תופעת ה"טיילגייטינג" הנפוצה בחניון הפתוח שמדרום למתחם שם בני נוער רבים שבאים מחוץ לעיר מתאספים בלילות (החניון פתוח ללא תשלום בלילות ובסופי שבוע) כדי לשתות אלכוהול זול מסביב למכוניות שלהם (או של ההורים שלהם) לפני שהם מתנודדים שיכורים למועדונים של קרליבך. אולי כדאי לתפוס אותם לשיחה - הם ילמדו אותנו משהו על שימושים מקוריים בשטחים ציבוריים ואנחנו נלמד אותם איך לא לערבב משקאות.

25 יולי 2011

הבנטו הראשון שלי

עד אתמול הייתי בטוחה שבנטו זה רק שם של מסעדה יפנית בתל אביב, אלא שאז שי גילה לי שמדובר בקופסאות אוכל יפניות שבהן מסודר המזון בצורה חמודה ומתוקה כדי לעשות חשק לילדים שחייבים לאכול. אבל למה רק לילדים? אז כשזמן ארוחת הערב הגיע וידעתי שכדאי שאוכל דברים בריאים כמו סלט ירקות, כרוב, אצות ופירות לקינוח, ניגשתי לעבודה והכנתי את הבנטו הראשון שלי.

התוצאות ככה ככה (בכל זאת עיצוב זה לא הצד החזק שלי), בנטו הפירות יצא חמוד ביותר (בעזרתו של שי), הירקות, קצת פחות והבנטו עם הגלידה הוא מתוך אחד הבלוגים היותר יפים של בנטואים שראיתי.



האם אמשיך להכין בנטואים? רוב הסיכויים שלא. אבל מה שבטוח זה שהם דווקא מצוינים לדיאטה...

24 יולי 2011

ניסויי מרשמלו

בשבוע שעבר התפרסמה בגליון סגנון של מעריב כתבה של יערה על השימושים השונים שיש למרשמלו (תכלס, אין כל כך הרבה). בכתבה הם בחרו להשתמש בצילומים של צלם מקצועי, אבל אנחנו דווקא די אהבנו את התמונות שאנחנו צילמנו במהלך הנסיונות, אז הנה הן לפניכם:




13 יולי 2011

המלצת השבוע

פלאפל הקוסם - שלמה המלך 1
(המלצה די ברורה לכל מי שמכיר, אבל כל יום מגיעים לתל אביב אנשים חדשים שלא שמעו על הקוסם)

11 יולי 2011

איך להכין בירת ג'ינג'ר

בביקור האחרון שלנו באנגליה נדלקנו על בירת הג'ינג'ר שלהם שהחלה לצוץ בכל המעדניות והסנדביצ'יות שלהם (כנראה בשל היותה תחליף טבעי ובריא לכל שאר המשקאות המוגזים). למרות שמה בירת ג'ינג'ר נוטה להיות דלה מאוד בתחום האלכוהול - היא יותר כמו גרסה מבוגרת ומעודנת של הג'ינג'ר אייל הנפוץ - פחות מתוקה ממנו ובעלת טעם עוקצני יותר בשל תכולת הג'ינג'ר הגבוהה. כמובן שקשה להשיג בירה זו בארצנו הקטנה אבל שיטוט קצר באינטרנט חשף שקל מאוד להכין אותה בבית וכעבור כמה נסיונות וגרסאות אני שמח להציג בפניכם את המתכון המנצח:


כל מה שצריך:
ג'ינג'ר טרי
לימון
סוכר
שמרים
בקבוק מים 2 ליטר
משפך
מגרדת

(לכל מי שנלחץ ברגע שמזכירים שמרים, אל תדאגו זה ממש לא מסובך)

ממלאים את הבקבוק במים עד כ-4\3 (או אם הבקבוק כבר מלא במים מינרליים מרוקנים עד ה-4\3) ומוסיפים אליהם סוכר, מיץ לימון וגי'נג'ר מגורד. מבחינת הכמויות אנחנו אוהבים את הבירה שלנו עם טעם חזק של ג'ינג'ר ולא מתוקה מדי אז אנחנו שמים רבע כוס סוכר, מיץ מחצי לימון וחמש כפות ג'ינג'ר מגורד. אם אתם מתנסים בפעם הראשונה אולי כדאי לשים חצי כוס סוכר ושלוש כפות ג'ינג'ר.


ממלאים את הבקבוק במים עד שנותר רווח של כ-2.5 ס"מ, סוגרים את הבקבוק, מערבבים היטב ומעמידים אותו בפינה על מנת שהמים יספגו את כל הטעם מהג'ינג'ר המגורד. כעבור 24 שעות מסננים את תכולת הבקבוק לקנקן, סוחטים את כל הנוזלים מהג'ינגר המגורד, ומחזירים את הנוזל המסונן לבקבוק הפלסטיק. מוסיפים רבע כפית שמרים לבקבוק, סוגרים היטב, מנערים ומעמידים את הבקבוק בפינה חמימה ומוצלת. בשלב זה השמרים יתחילו לעבוד ויפרקו את הסוכר לגז אז כדאי לבדוק את הבקבוק כל כמה שעות כדי שהוא לא יתפוצץ. כשמגיעים למצב בו הבקבוק ממש נפוח ונוקשה (כמו בתמונה) מעבירים אותו למקרר על מנת להפסיק את פעולת השמרים.

עכשיו כל מה שנותר הוא לשתות את הבירה המצוננת ולדמיין שאתם בגינה אנגלית קרירה.



06 יולי 2011

בתוך בית העיר



דיואי מת

במסגרת אירועי הלילה הלבן החלטנו שלא להסתפק בסיור הרגיל שמציע בית ביאליק לאלו שבאים בשערי המקום, אלא לרחרח
.מסביב, לסיור במתחם הבית ובמבנים החיצוניים שלו
.הממצאים היו מרעישים
חיטוט קטן במבנה שירותים שנראה די נטוש העלה אלפי כרטיסיות ספרייה מהתקופה שבה דיואי עדיין היה שיטת קטלוג בספריות
.(ולא רק חתול ג'ינג'י חמוד)

:קבלו טעימה קטנה מהמלאי




מסתבר שבשנות השישים הוקם במקום בית האישה ע"ש מאניה ביאליק והוא נועד למשוררות עבריות. בשנת 1980 אימצה את המקום אגודת הסופרים העבריים. הכרטיסיות מגיעות ככל הנראה משנות השבעים והשמונים. אבל איך זה שאף אחד לא טיפל בהן בזמן השיפוץ
?הגדול ב2009? אולי שווה להקים שם היום את בית האישה לבלוגריות עבריות

05 יולי 2011

על הלחם לבדו

אתמול בבוקר הוזמנו להשקת סניף לחם ארז באבן גבירול. הטענה הייתה לקונספט חדשני של דֶּלִי / טייק אווי אבל לעיני הבלתי מקצועית המקום לא נראה שונה בהרבה מכל שילוב של מאפיה / בית קפה אליו התרגלנו


אולי העובדה שניתן לארוז גם סלטים לקחת, ולא רק מאפים ולחמים, אמורה לשכנע אותנו בנטיות הבריאות של המקום אבל למעשה רוב הסלטים היו מרובי פחמימות ומעוטי ירקות, אז אין כאן בשורה של ממש לאנורקסיות שבעירנו

 :NRG-הנה הכתבה של יערה ב


.הלחם, בכל מקרה, היה טעים

03 יולי 2011

מספר שאלות

(בעקבות טיול לאורך הטיילת בין מוזיאון האצ"ל ליפו העתיקה)

?מיהו דוד מורר


?למה הוא כל כך רוצה שנתקשר אליו

?מה אנחנו אמורים לומר לו


?ולבסוף, למה כל מי שיוצר מיצג הזוי כלשהו ברחובות העיר מרגיש מחוייב לשלב בו בובות מחלון ראווה