מי אתה מודיליאני?

אם יוצא לכם לעבור ברחוב שילה הקצר (מאחורי אבן גבירול באזור כיכר רבין) עצרו לרגע בפינת רחוב מודיליאני וצפו בפלא - מצד אחד של הרחוב מופיע השם ידידיה מודיליאני ומצד שני השם אמדאו מודיליאני.

רחוב ידידיה מודיליאני

רחוב אמדאו מודיליאני

האם מדובר ביעילות של העירייה אשר החליטה לקרוא לרחוב אחד על שם שני אנשים? (האמת היא שזה רעיון לא רע, למה שרחוב וייצמן, למשל, לא יהיה על שם חיים וגם עזר?)

אבל לא, ידידיה הוא פשוט שמו העברי של הצייר הידוע (למרות שלא ראיתי כל סימוכין לכך במה שנהוג לכנות "מקורות זרים"). ולמה בעצם כל כך חשוב להדגיש שמודיליאני היה יהודי? גם התשובה לכך היא ברורה, אם אין לאדם קשר ליהדות, למה שיקראו על שמו רחוב בישראל?

עירום, אמדאו מודיליאני

סומייל, מצלמים

בשבת ניצלנו את מזג האוויר הנעים לעשות סיבוב בשכונת סומייל. המתחם משתרע על פני כ-45 דונם בין הרחובות אבן גבירול, ז'בוטינסקי, בן סרוק וארלוזרוב בתל אביב.

מדובר באחת מהאנומליות הבולטות ביותר של העיר - בלב האזור היוקרתי ביותר, לא רחוק מכיכר המדינה, מסביב לאחד המגדלים הבולטים (והמכוערים) של אבן גבירול, מפוזרים כמה בתים קטנים ומוזנחים, בלי רחובות המפרידים ביניהם, בלי תשתיות של ממש, ועם הרבה גרוטאות וזבל מסביב.

בחלק המזרחי של המתחם מתפרסים מספר מגרשי חנייה ובית הכנסת היכל יהודה דמוי הצדף, ובחלקו הצפון-מערבי עומדת משתלת השקם.

למעשה מדובר בשכונה שנבנתה על חורבותיו של כפר ערבי, אשר עם השנים הוקפה מכל הכיוונים על ידי תל אביב המתפתחת. עם קום המדינה הושלמה ההשתלטות על הקרקע ואז החלה מסכת של פלישות שלוו בעצימת עין, או אף עודדו על ידי המדינה, ושלל תסבוכות משפטיות אשר הותירו אותנו עם השעטנז הנדלנ"י הזה.

אז כמובן שיש כבר תוכניות מרחיקות לכת לבניית ארבעה מגדלים לפחות וכמעט אלף דירות, אבל בפועל התוכניות שוכבות במגירה כבר כמעט שמונה שנים ובשטח אין כל סימן לתזוזה.

לא ממש נראה כי תושבי השכונה, בין אם הם צאצאים של הפולשים המקוריים או פולשים חדשים, מתכננים לעזוב בקרוב וכשאנחנו הסתובבנו שם אחד מהם אף יצא ואיים עלינו שלא לצלם. אבל מי יודע, אולי יום אחד עוד נזכה לראות שם דיור בר השגה.

ספרים באלנבי

בשבוע שעבר ביקרנו בכל חנויות הספרים ברחוב אלנבי ויערה כתבה על זה כתבה בה תוכלו למצוא פרטים על כל חנות, אופייה ותכולתה:

סיפורי אלנבי: על חנויות הספרים ברחוב אלנבי

סך הכל מצאנו באלנבי 12 חנויות ודוכני ספרים, הרוב מוקדשות לעברית עם ספרים נוספים בשפות זרות, אחת מוקדשת לספרדית, שלוש לרוסית בלבד, ואחת שעיקר סחורתה באנגלית. מעניין אם אלנבי הוא אכן הרחוב בעל מספר חנויות הספרים הרב ביותר או שמא יש יותר ברחובות אחרים בעיר (למשל אבן גבירול או דיזינגוף) פשוט בגלל שהם ארוכים יותר (נושא לפוסט עתידי?)

הנה כמה תמונות שלא נכללו בכתבה:

הקומה התחתונה בסטימצקי, אלנבי 107

לב הספר, אלנבי 97

דיקלר ספרים בספרדית, אלנבי 81

חלומות על רכבת קלה

בשבוע שעבר קפצנו לירושלים בדיוק בזמן כדי להנות מנסיעה ברכבת הקלה בחינם, ובהזדמנות זו גם זכינו להתפעל מרחוב יפו המחודש, אשר הפך למדרחוב די קסום בחלקים בהם אין תנועת כלי רכב פרט לרכבת.

וכמובן שלנו נותר לשאול, מתי בדיוק תבוא גם לתל אביב הבשורה הקלה? הרי על רכבת תחתית ו-"הקו האדום" נראה שכבר מזמן ויתרנו. בדמיוני אני רואה את שורת הדקלים שהוצבו בחוסר מקוריות ודמיון במרכז אבן גבירול מומרים בעמודים לרכבת עילית שתמתח ממרמורק ועד שדרות רוקח (ואולי תמשיך לכיוון האוניברסיטה? או אולי תחתוך מעל כיכר רבין לשדרות ח"ן ותמשיך לשדרות בן ציון? אולי שיינקין יהפך למדרחוב?) בינתיים אפשר רק להפליג בדמיונות.

על הלחם לבדו

אתמול בבוקר הוזמנו להשקת סניף לחם ארז באבן גבירול. הטענה הייתה לקונספט חדשני של דֶּלִי / טייק אווי אבל לעיני הבלתי מקצועית המקום לא נראה שונה בהרבה מכל שילוב של מאפיה / בית קפה אליו התרגלנו

אולי העובדה שניתן לארוז גם סלטים לקחת, ולא רק מאפים ולחמים, אמורה לשכנע אותנו בנטיות הבריאות של המקום אבל למעשה רוב הסלטים היו מרובי פחמימות ומעוטי ירקות, אז אין כאן בשורה של ממש לאנורקסיות שבעירנו

 :NRG-הנה הכתבה של יערה ב

דליקטסן: לחם ארז משתדרגת

.הלחם, בכל מקרה, היה טעים