באלנבי יש סדרה של מבנים נטושים ונטושים למחצה בין הכניסה לשוק הכרמל לרחוב גאולה. הגדול והמפורסם שבהם הוא אלנבי 58, שהוקם כבית קולנוע ב-1937, ננטש בשנות השמונים עם הגירת תרבות הקולנועים למרכזי הקניות, וזכה לתהילה מחודשת בשנות התשעים כמועדון מפוקפק רק כדי להינטש שוב ב-2000.
 |
| אלנבי 58 |
כיום קומת הקרקע מאוכלסת על ידי פיצוציה, פיצרייה וסושי בר אבל שאר הבניין נטוש ובמצב ירוד למדי. על פי
כתבה ב-"הארץ":
הבניין נרכש לפני ארבע שנים על ידי חברת "מאיר עיני ישראל", השייכת לאנשי עסקים יהודים ממרוקו, תמורת סכום גבוה - 20 מיליון שקל - המשקף את גודלו של המגרש, את מרכזיותו ואת ההיצע המועט באזור. אחרי בחינה של כמה חלופות, "בהן קולנוע, משרדים ומלון בוטיק", מפרט אליקים (ממשרד אליקים אדריכלים), הוחלט כי הפתרון הכלכלי הטוב ביותר לבניין הוא הסבתו למגורים.
הבניין מיועד לשימור בדרגה נמוכה, כך שבעיקרון הדבר היחיד שצריך להישמר מהמבנה הוא המעטפת החיצונית (האם זה אומר שלמתגוררים בבניין לא יהיו יותר מדי חלונות? אולי זה לטובה בהתחשב בעובדה שהם יגורו על אלנבי).
הבית אשר נמצא באלנבי 54 הרבה יותר מרשים לדעתי. הוא נבנה ב-1916 על ידי מיודענו אלכסנדר לוי (שבנה גם את בית הפגודה ואת בלפור 4). במקור הבניין נבנה כבית דירות להשכרה ובשנות העשרים קומת הקרקע הורחבה לטובת הקמתו של "קפה עטרה" הידוע.
 |
| אלנבי 54 |
הבניין נטוש לגמרי - סגור, מגודר ובמקומות אף מוקף בגדר תיל. יש בלבול מסויים במקורות שקראתי באינטרנט בנוגע לבניין זה. חלק קוראים לו בית נורוק וחלק בית אידלזק, חלק טוענים שהוא מיועד לשימור בהגבלות מחמירות וחלק טוענים שהוא לא מיועד לשימור כלל.
 |
| חלקו האחורי של בית נורוק ו/או אידלזק |
על פי כתבה של נועם דביר במאי 2009 פרצה בבניין שריפה, אולי בשל הצתה. כבר אז מצבו של הבניין לא היה מזהיר, ולמעשה הוא הוכרז כמבנה מסוכן עשרות שנים קודם לכן. כפי שניתן לראות מהתמונות הבניין נתמך על ידי פיגומי ברזל מכל כיוון אפשרי ועל אחת מהמרפסות ההרוסות שלו אפילו צומח לו באין מפריע עץ פיקוס.
 |
| מימין - עץ פיקוס צומח על מרפסת הרוסה; משמאל - מבט אל הגג דרך גדר תיל |
הבניין האחרון ברצף הנטושים שלנו נמצא באלנבי 52, אשר כמו אלנבי 58 מאוכלס בדלילות בקומת הקרקע ומוזנח לגמרי מעל. הבניין במצב כל כך הרוס ומוזנח עד שבהתחלה לא הייתי בטוח אם מדובר במבנה העומד בזכות עצמו או בהמשכו של אלנבי 54 אליו הוא צמוד. לפני כחמש שנים עיטורי הגג שלו קרסו ונראה כי הסירוב להשקיע בו נובע לפחות חלקית מהעובדה שהעסקים הממשיכים להתקיים בו מוגנים על פי חוק הגנת הדייר.
 |
| אלנבי 52 |
במצב הנוכחי נראה כי גורלותיהם של אלנבי 52 ו-54 קשורים זה בזה, וסביר להניח כי גם שינוי במצבו של אלנבי 58 (ואלנבי 56 שנמצא ביניהם - מאוכלס אך מוזנח) יגרום להתעוררות כלשהי באזור.
הלוואי. יש כאלה בניינים יפים על אלנבי וסביבתו שלא משמרים וזה ממש חבל. בכלל על מפת תל אביב יש כמה רחובות שיש בהם בניינים מיוחדים אבל הם נשכחו. חבל שהעיר הגדולה שלנו נראית כמו סלאמס של כל עיר גדולה בחו"ל.
השבמחק