באוגוסט של הקיץ שעבר, במסגרת מחאת האוהלים, קבוצה של עשרות פעילים השתלטו על "בית צעירות מזרחי" ברחוב דב הוז 16-18 במחאה על כך שהעירייה איננה משתמשת במבנה למען הציבור. הפעילים פונו תוך פחות מיממה, התקשורת עברה לסקר את הנדבך הבא במחאה, והבניין, שעמד נטוש במשך יותר מעשור, שב לבדידותו המתפוררת.
במסגרת שיטוטינו העירוניים יצא לנו לחלוף על פני המבנה והדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא השטח העצום עליו עומד המבנה. מדובר במבנה של ארבע קומות על מגרש של 2,000 מ"ר, עם גינה גדולה ברחבה המרכזית (זו אחת הנקודות הכי נמוכות בסביבה ובשל כך הייתה הופכת לשלולית ענק בחורף במשך עשרות שנים).
המבנה עצמו מוקף מכל הכיוונים בגדר חדשה על מנת למנוע פלישות נוספות, אך מעבר לכך לא נראה שהרשויות עשו משהו לגביו מאז מאורעות הקיץ. על פי פרסומים אחרונים הבניין אמור להפוך לשלוחה של מכללת בצלאל ללימודי עיצוב ואמנות לתואר שני וגלריה, אבל לא צפוי שזה יקרה בשנתיים הקרובות.
המבנה שתוכנן על ידי יעקב בן-סירה נבנה ב-1938 ביוזמת ארגון נשות המזרחי ושימש במשך כארבעה עשורים כפנימיה ובית ספר מקצועי לבנות. מ-1977 עד 1993 פעלה במקום מכללת תלפיות למורות, ובהמשך הבניין שימש את הנהלת רשת אמי"ת עד 1999, אך מאז המבנה עומד שומם.
פרט מעניין נוסף שגילינו כשעברנו ברחוב דב הוז הוא הכמות המרשימה של אנשי התיאטרון שגרו בו בעבר - על כמעט כל בניין ברחוב בקטע שבין סמולנסקין לגורדון יש לוח זיכרון או שניים שמציינים שבבניין זה התגורר שחקן, במאי או מעצבת תפאורה.
במסגרת שיטוטינו העירוניים יצא לנו לחלוף על פני המבנה והדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא השטח העצום עליו עומד המבנה. מדובר במבנה של ארבע קומות על מגרש של 2,000 מ"ר, עם גינה גדולה ברחבה המרכזית (זו אחת הנקודות הכי נמוכות בסביבה ובשל כך הייתה הופכת לשלולית ענק בחורף במשך עשרות שנים).
המבנה עצמו מוקף מכל הכיוונים בגדר חדשה על מנת למנוע פלישות נוספות, אך מעבר לכך לא נראה שהרשויות עשו משהו לגביו מאז מאורעות הקיץ. על פי פרסומים אחרונים הבניין אמור להפוך לשלוחה של מכללת בצלאל ללימודי עיצוב ואמנות לתואר שני וגלריה, אבל לא צפוי שזה יקרה בשנתיים הקרובות.
המבנה שתוכנן על ידי יעקב בן-סירה נבנה ב-1938 ביוזמת ארגון נשות המזרחי ושימש במשך כארבעה עשורים כפנימיה ובית ספר מקצועי לבנות. מ-1977 עד 1993 פעלה במקום מכללת תלפיות למורות, ובהמשך הבניין שימש את הנהלת רשת אמי"ת עד 1999, אך מאז המבנה עומד שומם.
פרט מעניין נוסף שגילינו כשעברנו ברחוב דב הוז הוא הכמות המרשימה של אנשי התיאטרון שגרו בו בעבר - על כמעט כל בניין ברחוב בקטע שבין סמולנסקין לגורדון יש לוח זיכרון או שניים שמציינים שבבניין זה התגורר שחקן, במאי או מעצבת תפאורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה