לפני שבוע ביקרנו בחיפה והשתתפנו בסיור רגלי במסגרת "הליכות חיפה" של מוזיאון חיפה לאומנות. הסיור עצמו היה קצת לא ממוקד אבל בזכותו זכינו להכיר את אחת השכונות החביבות ביותר בעיר - שכונת הדר.
 |
| רחוב מסדה |
השכונה מזכירה קצת את אזור שנקין של לפני 10 או 15 שנה, בעיקר בזכות האוכלוסייה הצעירה, בתי הקפה העצמאיים וכמה בניינים בסגנון הבינלאומי.
 |
| שלט מול קפה מסדה |
כמובן שבתור תל אביבים הדבר שהכי הפתיע אותנו הוא כמה הדירות שם זולות - לא רק ביחס לשנקין של היום, אלא אפילו ביחס לפלורנטין.
בזכות צורתה של העיר בחלק ניכר מהדירות בשכונה (או לפחות מהגגות והמרפסות שלהן) תוכלו לראות פיסה של ים (פרט שבתל אביב ישר מוסיף 100,000 למחיר הדירה) ובשלב הנוכחי האזור עוד לא נראה צפוף מדי, ופה ושם עוד יש גינות, עצים, וקצת ירוק.
 |
| מימין - פינה ירוקה; משמאל - נוף מחדר מדרגות |
ואם אתם בקטע של תחבורה ציבורית נוסטלגית אז הכרמלית עדיין מתפקדת ותוכל לשאת אותכם מרחוב מסדה שבלב השכונה עד לראש הכרמל או למטה לעיר התחתית, כדי שתוכלו לתפוס רכבת בחזרה לתל אביב.
באופן כללי הייתה לי בשכונה תחושה של פעם - לא של זמנים עתיקים במיוחד אלא של סביבות שנות התשעים - משהו בצבעוניות וברוגע היחסי - אנשים בבית קפה ממש קראו עיתונים ולא רק תקעו מבטים במסכים של לפטופים או סלולריים (וגם מאוד שמחתי לשמוע ערבית מדוברת ברחוב, ככה סתם בשיא הטבעיות).
בהתחלה חשבתי שאולי זה סתם נדמה לי שהאנשים בשכונה נחמדים יותר, אבל אז ראיתי את הפתק הזה מוצמד לשמשה של מכונית חונה:
אולי זו סתם פסימיות תל אביבית (או אופטימיות חיפאית), אבל נראה לי שבתל אביב לא היו שמים פתק אזהרה שכזה אלא ישר מזמינים שוטר או פקח, או לפחות מוציאים את האוויר מהצמיגים (כפי שכתוב על שלט מאיים באחת מהחניות ברחוב שלנו).
 |
| (אם השתכנעתם ואתם רוצים לעבור לשכונה אתם מוזמנים לפנות לתיווך הדר) |
אם גם אתם רוצים להשתתף בסיור אדריכלי בחיפה בסוף השבוע הקרוב או סתם ללמוד עוד על הארכיטקטורה שלה, אני ממליץ שתקראו את הכתבה של יערה ב-NRG:
